ערעור על החלטת ועדת הערר של שירות התעסוקה שקבעה כי בנסיבות הענין חל "סירוב לקבלת עבודה" מצד המערערת

תאריך: 22 במאי 2000

1. בפני ערעור על החלטת ועדת הערר של שירות התעסוקה, מיום 28/11/99. הוועדה אישרה
את החלטתה של לשכת התעסוקה בהרצליה, שקבעה כי בנסיבות הענין חל "סירוב לקבלת עבודה"
מצד המערערת לענין סעיף 166 )ד( לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה - 1995. )להלן "החוק"(.

2. המערערת הופנתה ביום 4/7/99 לעבודה כמוכרת ביטוחים למעסיק "מרכז הביטוח לילד".

לטענתה, לא היה הצדק לרישום הסירוב, שכן באותה עת היה בנה חולה במצב קשה, והיא
ביקשה לפיכך לדחות את מועד תחילת עבודתה.

3. ועדת הערר דחתה את ערעור המערערת בקובעה שהמערערת סירבה לקבל עבודה זו בשל תנאי
המעסיק אודות ימי העבודה ושעות העבודה, סירוב שאינו מוצדק ע"פ החוק.

לאחר בחינת חומר הראיות, להלן החלטתי:

4. סעיף 163 לחוק מגדיר מיהו המובטל הזכאי לדמי אבטלה.

163")א( רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים
שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל
עבודה אחרת המתאימה לו )לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה(, ולשכת שירות התעסוקה
לא הציעה לו עבודה כאמור".

עבודה מתאימה הוגדרה בסעיף 165 )ב( לחוק כדלקמן:

")ב( לעניין סעיף 163 רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם נתמלאו בה כל
אלה: